תרומתו האומנותית של יוסי בנאי לתרבות הישראלית הינה ייחודית ובלתי נשכחת. תיאטרון, בידור, משחק, כתיבה ובימוי.  יוסי ידע לברוא חומרים מבראשית, ולהניח אותם למרגלות הקהל שכל כך אהב, כאילו היו שם תמיד. כל אלה משקפים את תוכן חיינו התרבותיים, ולוקחים אותנו אל מחוזות הישראליות, על כל צבעיה וגווניה.

מתוך הרפרטואר: אהבה בת עשרים.. נשים נשים.. בחולות.. ספירת מלאי.. אני וסימון ומואיז הקטן.. ועוד ועוד.
כתיבה הגשה ובימויו מתי סרי
הפקה מוזיקאלית-ארנון פרידמן
נגנים:
ארנון פרידמן: פסנתר, קלידים
נרי טופציו- קונטרבאס
גד סרי-תופים, כלי הקשה

המופע "מארגוב לארגוב" הוא מסע שורשים מוזיקלי ישראלי המפגיש שני מלכים על במה אחת – זהר ארגוב וסשה ארגוב. הערב שוזר סיפורים ומבחר שירים כמו "אל נבקש", "אדוני השופט", "פנס בודד", "הפרח בגני", ו"בדד". שירים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב.

כתיבה, בימוי והגשה: מתי סרי

בין זהר ארגוב לסשה ארגוב הנמצאים בקצוות הקשת התרבותית, יוצא מתי סרי למסע שורשים מוזיקאלי ישראלי, בעקבות גיבורי התרבות השונים אשר יצרו את פס הקול הישראלי והטביעו את חותמם על התרבות שלנו.

האחד היגיע ממזרח אירופה האחר הגיע משיכון המזרח האחד אברמוביץ. האחר עורקבי האחד גדל על מוסיקה קלאסית האחר גדל על שלום שבזי האחד היה מוערך ומקובל האחר מבוזה ומושפל. שניהם נשאו  את אותו  שם משפחה ארגוב!  שניהם רצו להיות מרגבי פס הקול שלנו שניהם הותירו בידנו מוזיקה, שמאחדת אותנו עד היום ומקרבת אותנו להיות משפחה אחת מארגוב עד ארגוב לא קם כארגוב!

________________________________________________________________

במשך תקופה ארוכה של ארבע מאות הצגות חייתי את דמותו של זהר ארגוב על הבמה. זוהר הינו גיבור תרבות שנוי במחלוקת אשר אשר הילך כל חייו על הקצה. הוא היה צמא להכרה מצד הממסד, שאותה לא קיבל, אך חובק בחום ובאהבה על ידי הקהל. למרות שלא היה כותב בעצמו, ידע לבחור שירים שישרדו את מבחן הזמן ולאחר מותו הוא אומץ אל חיק התרבות הישראלית. הרע והמנודה של אתמול, הפך לטוב ולמקובל של היום. סיפור חייו  עלייתו ונפילתו, הצית את דמיונם של מחזאים תסריטאים, זמרים ומוזיקאים, העורכים ערבי מחווה לזכרו, ומחדשים את שיריו בכל עת, אכן הזמיר נדם, אך הזוהר גבר.