אין ישראלי כמו יוסי בנאי.
אין ירושלמי כמו יוסי בנאי.
אין איש העולם כמו יוסי בנאי.
אין קומיקאי כמו יוסי בנאי.
אין שחקן כמו יוסי בנאי.
אין מספר סיפורים כמו יוסי בנאי.
אין קוסם של מילים כמו יוסי בנאי.
אין מספר של שירים כמו יוסי בנאי.
אין מי שאהב קהל כמו יוסי בנאי.
אין מי שהקהל אהב כמו יוסי בנאי.
אין יותר חי מיוסי בנאי, בערב המחווה לנסיך הבמה הישראלי.

בין זהר ארגוב לסשה ארגוב הנמצאים בקצוות הקשת התרבותית, יוצא מתי סרי למסע שורשים מוזיקאלי ישראלי, בעקבות גיבורי התרבות השונים אשר יצרו את פס הקול הישראלי והטביעו את חותמם על התרבות שלנו.

האחד היגיע ממזרח אירופה האחר הגיע משיכון המזרח האחד אברמוביץ. האחר עורקבי האחד גדל על מוסיקה קלאסית האחר גדל על שלום שבזי האחד היה מוערך ומקובל האחר מבוזה ומושפל. שניהם נשאו את אותו שם משפחה ארגוב! שניהם רצו להיות מרגבי פס הקול שלנו שניהם הותירו בידנו מוזיקה, שמאחדת אותנו עד היום ומקרבת אותנו להיות משפחה אחת מארגוב עד ארגוב לא קם כארגוב!

________________________________________________________________

במשך תקופה ארוכה של ארבע מאות הצגות חייתי את דמותו של זהר ארגוב על הבמה. זוהר הינו גיבור תרבות שנוי במחלוקת אשר אשר הילך כל חייו על הקצה. הוא היה צמא להכרה מצד הממסד, שאותה לא קיבל, אך חובק בחום ובאהבה על ידי הקהל. למרות שלא היה כותב בעצמו, ידע לבחור שירים שישרדו את מבחן הזמן ולאחר מותו הוא אומץ אל חיק התרבות הישראלית. הרע והמנודה של אתמול, הפך לטוב ולמקובל של היום. סיפור חייו עלייתו ונפילתו, הצית את דמיונם של מחזאים תסריטאים, זמרים ומוזיקאים, העורכים ערבי מחווה לזכרו, ומחדשים את שיריו בכל עת, אכן הזמיר נדם, אך הזוהר גבר.

ישנה פינת רחוב ובה תלויים שני שלטים. על האחד כתוב בני ברמן, ועל השני אריק לביא. שם הרוח שרה שורקת ואומרת, מקום טוב להיות בו. תרצה תגיד זו פגישה מקרית, אבל בכל פגישה מקרית צומחת איזו תכלת, נפגשו ולא במקרה…

בין השירים ובין הגלים שטו במים שקטים והתנפצו אל גלים הגבוהים. תמיד הבטיחו לחזור לנמל הבית, אלייך ילדתי אשוב.

מתוך התוכנית: שיר הקטר, שיר הליצן, שני קבצנים וחמורון, זה קורה, הסלע האדום, פרידת המלח, ושאר שיריהם הם כרטיס הזיכרון שלנו מאז ולתמיד.

משך התכנית כשעה וחצי, בליווי נגנים.

כתיבה הגשה ובימויו מתי סרי
הפקה מוזיקאלית-ארנון פרידמן
נגנים:
ארנון פרידמן: פסנתר, קלידים
נרי טופציו- קונטרבאס
גד סרי-תופים, כלי הקשה

ידענו אש ידענו רעם/ואהבה בת עשרים/
ברחנו זה מזו לא פעם/אבל היינו חוזרים./
וחדר זה עודו שומר /זיכרון ימים יפים יותר/ עקבות סופה אשר פרחה לה/
כאן שום דבר אינו דומה/לאשר עבר לאשר חומק לאשר הולך איתנו הלאה/
פזמון:
יפה שלי/את יחידה ומכושפה שלי/
מאור השחר עד לבא לילי/
אוהב אותך/אוהב עדיין/.

אני מכיר את כישופייך /את השקרים את הסודות/
תמיד צריך לפקוח עין/להישמר ממלכודות/
ובלילות הכי קרים/היו דאי גם אחרים שאת גופך השביעו נחת/
הן אחרי ככלות הכול/היה לי כשרון גדול להזדקן איתך ביחד
פזמון:..
הזמן שיר אבל מנגן לו/ והימים כואבים
אך אין מלכודת מסוכנת משלוותם של אוהבים/
אם את רוצה עכשיו לבכות /ליבי עכשיו נקרע פחות/
יש בזהירות עכשיו ללכת/
הן קו הגבול מכאן עד כאן /המשחק הוא מסוכן /
המלחמה ברוך נמשכת/
פזמון:..